מי האשם בכך שאין לנו סקס טוב ?
לשילוש הקדוש – אשמה, בושה וסקס – יש גרסאות משתנות. אנחנו רוצים סקס בכל מאודנו ובו בזמן גם חשים בושה על כך. אנו חשים אשמה בגין חשק מיני "לא הולם" , וחשים אשמה כשאין לנו חשק מיני . מי שמתמודד עם קשיים בתפקוד המיני חש אשמה כפולה ומכופלת ובושה מבישה במיוחד. וכשמצב הסקס בכי רע, נדמה כי אם רק נמצא את האשם יימצא הפתרון – טבעי להפנות אצבע מאשימה כלפי בן או בת הזוג הסובלים מקושי בתפקוד המיני, אך מה זה אומר "להיות אשם" בבעיה המינית? כיצד זה משפיע על ההרגשה ועל הסיכוי לפתור את הבעיה?
אשמה
"אני בטוח שאם זה היה חשוב לך היית מתאמצת והיה לנו יותר סקס", המשפט הזה, שהוא אומר מדי פעם, פועל כסם ממית על רוני הסובלת מירידה בחשק המיני.
"אתה רואה?", אומרת אישה אחרת לגבר אחר במיטה אחרת, רגע אחרי הסקס, "כשאתה רוצה, זה מצליח. חבל שאנחנו עושים את זה לעיתים נדירות כל כך", ושוב הוא מרגיש איך ההנאה מתחלפת במועקה המוכרת, והוא יודע שייקח זמן עד שינסה שוב.
משפטים כאלה, הנזרקים לחלל האוויר מבלי משים, מתוך תסכול ולעתים מתוך תקווה שאולי יתרמו לשיפור המיניות, עלולים להרע את המצב ולהחמיר קשיים בתפקוד המיני . הם מוסיפים לתחושת אשמה שכבר קיימת אצל מי שמתקשה בתפקוד המיני. לעיתים זו תחושת אשמה בגלל האכזבה הנגרמת לצד השני או בשל הפגיעה בחיים הזוגיים, ולעתים זו אשמה עתיקה שאדם נושא עמו בשל אירוע מהעבר או בשל תאוות מיניות הנתפסות כמגונות או לא ראויות. בין אם מקורה של האשמה הוא פנימי ונובע מאישיות נוקשה, ובין אם מקורה בבן או בת זוג לא סלחניים, משקלה הכבד והמעיק סותר את הקלילות, השחרור והחופש הנדרשים להנאה מיני ולתפקוד מיני תקין וטוב . ועל כן מי שמרגיש אשם בבעיה המינית שלו יתקשה מאוד לפתור אותה.
כשמדובר בקשיים בתפקוד המיני היוצרים בעיות בחי המין אין טעם בחיפוש אשמים, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא באמת אשם! הסיבות והגורמים לקשיים בתפקוד המיני מגוונים. לעיתים הם קשורות לעבר, לעיתים למבנה אישיות מורכב, לחוויות טראומטיות, לקשיים בזוגיות ועוד ועוד. מטופלים רבים בהם טיפלתי מוכיחים מעל לכל ספק שאיש אינו רוצה לחוות קושי בתפקוד המיני מבחירתו החופשית. אף אחד לא עושה זאת במכוון. גם אם זה נראה כך, בן או בת הזוג אינם מתעצלים או מתפנקים, הם גם לא מתחמקים מהמאמץ לשנות את המצב. התוכחה ,מדללת את הכוחות שלהם להתמודד עם הסיטואציה הטעונה שנוצרה סביב המיניות. האשמה משתקת וחוסמת אותם אפילו מלנסות.
אשמה מביאה איתה גם ציפייה לעונש. "אני אבין אם היא תבגוד בי" אומר לי בכאב בועז שסובל מהפרעות בזיקפה "אני בטוחה שהוא יחליט לסיים את הקשר" אומרת רונית שהסקס פשוט כואב לה והיא לא רוצה לשכב עם החבר שלה. – משפטים מעין אלה אני שומעת לא אחת, נאמרים בכאב, בחוסר אונים ובהשלמה כואבת עם גזר דין קשה ומעניש. ריחוק, כעס או קרירות מצד בני זוג מאוכזבים ומתוסכלים מינית, כמו גם הערות עוקצניות, נחווים כעונש
ואין מדכאת חשק מיני גדולה יותר מהאשמה.
לחלק תפוח אדמה לוהט לשניים
להיות אשם בקשיים בתפקוד המיני משמעו גם לנסות לפתור לבד בעיה שכדי להתמודד עמה נדרשים שניים. וכך נשמעים בקליניקה משפטים כמו: "אבל הבעיה אצלה, היא לא חוותה אורגזמה מעולם " אז מה אני קשור?", "הרי גם עם החברה הקודמת היו לו קשיים בזיקפה, למה אני צריכה להיות גם בטיפול סקסולוגי?"
לא פשוט לפנות לטיפול מיני אצל סקסולוגית, לא טבעי לחשוף את חיי המין בפני אדם זר ולא מובן מדוע יש צורך בלקיחת אחריות לבעיה שנמצאת בגופו של מישהו אחר לעיתים בני הזוג כבר התרגלו לחלוקת התפקידים בין ה"בעייתי" ו"הנורמטיבי", כך שהרעיון של לקיחת אחריות משותפת על הבעיה המינית נראה להם מהפכני. יתרה מכך, תיוגו של האחראי הבלעדי לחיי המין העלובים מקנה לצד השני לעיתים מעמד גבוה וזכויות יתר, וה"אשם" בבעיה הופך לבעל חוב קבוע שצריך לרצות ולפצות על חטאו. כשמערך יחסים כזה מתקבע קשה לעיתים לוותר על התפקידים והמעמדות שהתקבעו.
אלא ששינוי ושיפור במצב מתחילים בהפחתת תחושת אשמה והחלפתה בחלוקת אחריות בין שני בני הזוג לפתרון הבעיה. גם אם הסימפטום שייך רק לאחד מבני הזוג, הבעיה היא של שניהם וכך גם הפתרון.
טיפול סקסולוגי בקשיים בתפקוד המיני הוא יעיל ונכון כשהוא נעשה במסגרת של טיפול מיני זוגי משולב. זוהי הזדמנות לבנות שפה חדשה של תקשורת מינית פתוחה ובטוחה , ולייצר חוייה אינטימית אחרת והרבה יותר קרובה ומהנה .
